“הילדים קוראים לי ‘האמא של כולם'”

אתייה בכר אהבה ילדים כל חייה, אך לא הפכה לאמא • את כספי הפנסיה שלה תרמה להקמת מתחמי ילדים בפארק בבאר שבע

// נצחיה יעקב

אתייה בכר תחגוג בחודש הבא את יום הולדתה ה־75. היא מעולם לא נישאה ולא הביאה ילדים לעולם, למרות אהבתה הגדולה אליהם, אבל את החוסר הזה היא משלימה בדרכה שלה.

היא נולדה בפתח תקווה וכשבגרה עברה לבאר שבע, בעקבות עבודתה בקריה למחקר גרעיני כמנהלת מחלקת משאבי אנוש. בכל שנותיה בבאר שבע הקפידה לתרום לקהילה, אבל בחמש השנים האחרונות התמקדה בפארק קרסו שבעיר – פארק מיוחד לפעילויות לילדים בתחום המדעים.

“הכל התחיל כשכתבתי צוואה והציעו לי ‘תקדישי את כספך לקרן כלשהי’. לא רציתי שהשם שלי יהיה תלוי על קיר בבית חולים. יום אחד עברתי ליד הפארק ונכנסתי פנימה. דיברתי עם אשת השיווק ואמרתי לה שאני חולמת להשאיר מאחוריי משהו בעל משמעות, שתהיה לי מורשת. היא אמרה שיש לה רעיון בשבילי והפגישה אותי עם מנהל הפארק, ד”ר נצח פרביאש, ולאחר היכרות קצרה עימו וצפייה במצגת ששלח לי החלטתי לחבור למקום ולאמץ אותו”.

וכך לפני כחמש שנים, בפברואר 2013, תרמה אתייה את כספי הפנסיה שלה לטובת הקמת מתחם “עולם הילדים אתייה kids” – מקום של למידה ומשחק שנועד לקרב ילדים לעולם המדע שהיא כה אוהבת. המתחם מיועד בחלקו גם לפעוטות והוא מהווה מתחם משחקי מדעי.

שנה לאחר מכן יזמה אתייה את פרויקט “יום האישה במדע”, שנועד להעצים נערות ולחשוף אותן לתחום זה. בכל יום האישה, שהוא גם תאריך יום הולדתה של אתייה (8 במארס), מצוין אירוע רשמי לנערות מבאר שבע והסביבה.

ואם לא די בכך, בימים אלו ממש החליטה אתייה להעמיד תרומה נוספת למען הקמת מתחם שזכה לשם “מייקרים” ומיועד לבני 8-18. במסגרתו ימומשו פרויקטים אישיים וקבוצתיים בנושאי תוכנה, הדפסות תלת־ממד, בניית אפליקציות, תכנון מכונות ורובוטיקה. על המימון לתרומה האחרונה היא אומרת: “לפני שעברתי לכאן מכרתי את כל התכולה שהיתה לי בדירה בת חמישה חדרים והכסף כולו הוקדש למתחם המייקרים”.

העובדים בפארק מעידים עליה כי “היא אישה מדהימה שלא רק תורמת את הכסף אלא שותפה מלאה בקבלת ההחלטות ובשגרת המקום”. היא מבחינתה אומרת בצניעות: “פה שתי האהבות שלי נפגשות ומתממשות אל מול עיניי בעודי בחיים. עכשיו אני רגועה שמשהו ממני נשאר אחריי. עם הזמן נעשינו פה כולנו משפחה אחת גדולה.

הפארק היה מול ביתי והייתי מגיעה מדי יום, מתעדכנת כיצד מתקדמים. חגגנו הרבה הרמות כוסית ביחד ואירועים.

“הוריי נפטרו ויש לי רק אח אחד המתגורר בארה”ב, כך שהמקום והילדים הם כל עולמי עכשיו, ואין אושר גדול יותר מלראות את הילדים פה שמחים ונהנים. מבלי להרות וללדת קוראים לי ‘אמא של כולם’. בזכותם – אני כבר לא מרגישה את החוסר הגדול שהיה לי בעבר”, היא מספרת. “ועדיין, יש לי ימים שאני חולמת על ילד שהוא פרי בטני, חולמת על איך הוא היה יכול להיראות ואילו עיניים היו לו”.

This is a unique website which will require a more modern browser to work!

Please upgrade today!