“לגרום לילד לשמוח – זה הכי חשוב”

גדי שבתאי מארגן שמחות בהתנדבות למי שידו אינה משגת ומספר על חגיגות בר מצווה ובת מצווה שהפיק לאח ולאחות, זמן קצר לפני שאמם נפטרה

// עדי חשמונאי
// צילום: אנצ’ו ג’וש, ג’יני

כבר קרוב לארבעה עשורים שגדי שבתאי הוא פעיל חברתי. לתרום – זה המוטו שלו. בשנים האחרונות ניתבה אותו רוח ההתנדבות לפעילות שונה מזו שהכיר קודם לכן, ובמסגרתה הוא מארגן אירועי שמחות למעוטי יכולת או לאנשים שעברו טרגדיות.

ומה הוביל אותו לכך? את הלילה הסוער והגשום, בפברואר 2015, הוא לא שוכח. שבתאי עדיין לא ידע אז כי הבקשה האחרונה שתבקש ממנו ימית קרנט ז”ל – חולת סרטן שאותה ליווה – תהפוך לצוואה חברתית שתפתח מסורת מרגשת. “רופאי המחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי רמב”ם בחיפה בישרו באותו יום לימית כי הטיפולים הכימותרפיים אינם מועילים לה עוד וכי נותרו לה בין חודש לשלושה חודשים לחיות”, הוא מספר.

“משהו שייזכר”

“שעות ספורות אחר כך היא קראה לי ובשיחה בארבע עיניים אמרה: ‘בעוד שנה וקצת יהיה לאוריאל (בנה) בר מצווה ואני לא אהיה שם איתו. יש לי רצון לשמח אותו, שנוכל לעשות משהו ביחד, משהו מיוחד שהוא יוכל לזכור'”.

שנה וחצי קודם לכן, באוגוסט 2013, נקרא שבתאי לראשונה לדגל כמתנדב, כאשר ביתה של ימית נשרף כליל. זה היה כחודש וחצי אחרי שהתגלה בגופה הסרטן וחמישה ימים בלבד לפני בת המצווה של בתה הבכורה דניאל. בשורות האיוב שנפלו בזו אחר זו על המשפחה לא הותירו זמן ואמצעים להקדיש לחגיגת בת המצווה, וגדי התנדב להפיק את האירוע.

מאז הוא גם מלווה את המשפחה, ולכן היה ברור לו שיעשה הכל כדי למלא את בקשתה של ימית. אמנם אוריאל היה רק בן 11 וחצי, אבל ההכנות כבר יצאו לדרך: שירותי הקייטרינג, ההלבשה, ההנעלה, האיפור, התקליטן, נהג הלימוזינה, ואפילו הזמרים ריקי גל ואלון דה לוקו – כולם נעתרו מייד והתנדבו לתרום את חלקם לאירוע המרגש. הוא נערך במועדון של מושב כפר ברוך שבעמק יזרעאל, שבו התגוררה המשפחה.

“ילדה מאושרת”

כשהוא נזכר בשתי החגיגות שהפיק למשפחה, הוא לא יכול שלא להתרגש: “יש משפט אחד שלא אשכח אותו. יום לפני מסיבת בת המצווה של דניאל ביקשו ממני להגיע לקניון אלונים ורצו לצלם אותנו.

“נכנסתי פנימה, ראיתי את דניאל עם השמלה הלבנה והנעליים הצחורות עושה פירואטים. היא רצה אלי, הניחה את ראשה על כתפי, הסתכלה עלי ואמרה: ‘הפכת אותי לילדה מאושרת’. לא אשכח את המשפט הזה לעולם. משפט נוסף שלא אשכח היה במסיבת בר המצווה של אריאל, כשהבאנו את ימית עם אמבולנס המשאלות, וריקי גל שרה לה את ‘היי שקטה’. היא התעייפה והיינו צריכים להחזיר אותה לרמב”ם, העלו אותה לאמבולנס, אני ישבתי איתה ואז היא אמרה לי: ‘הגשמת לי את המשאלה האחרונה, ועכשיו אני יכולה למות מאושרת'”.

מאז אירועי בת המצווה ובר המצווה של משפחת קרנט הספיק שבתאי לסייע בארגון ובהפקה – בהתנדבות – של שלושה אירועי בר מצווה ובת מצווה נוספים בצפון הארץ.

תרומות ומתנדבים

האירוע האחרון שהפיק ואליו גייס תרומות במצרכים ובמתנדבים, היה במסיבת בת מצווה לנערה בעלת צרכים מיוחדים ממגדל העמק. בעקבות תהליך פונדקאות שערכו בחו”ל, שעלה למשפחתה בהוצאות כבדות של מאות אלפי שקלים, לא נותרו להוריה זמן ויכולת כלכלית לארגן לבתם מסיבה, וגדי נרתם בשמחה.

“השאיפה שלי עכשיו היא לעשות ‘בר מצווה’ לבר מצווה, כלומר להגיע ל־13 נערים ונערות נזקקים ולערוך להם בהתנדבות מסיבות”, הוא אומר. “כל עוד אנחנו גורמים לילד או לילדה לשמוח ולהעלות חיוך על השפתיים, מבחינתי זה הדבר הכי חשוב ומספק בעולם”.

This is a unique website which will require a more modern browser to work!

Please upgrade today!