מיוחד למען מיוחדים

נדב מלמד, בן 17, לא נתן לאוטיזם לעצור אותו והתעקש להדריך בצופים • כיום הוא מדריך ומסייע לחניכים המתמודדים עם מוגבלויות להשתלב בתנועה

// שלומי דיאז

קשיים תקשורתיים, קשיים חברתיים ודעות קדומות של הסביבה בבית הספר לא מנעו מנדב מלמד, הנמצא על הספקטרום האוטיסטי, להגשים את שאיפותיו ולהדריך קבוצה בתנועת הצופים.

“בגיל שנה הבנו שמשהו לא בסדר עם נדב, אך לקח זמן לאבחן שמדובר באוטיזם”, מספר יוסי מלמד, אביו של נדב בן ה־17 משוהם. “נדב החל את דרכו במסגרות החינוכיות בגן שפתי עם סיוע רב, המשיך להשתלבות בגן חובה רגיל עם סייעת צמודה, וכך גם עלה לבית הספר. מבחינה לימודית לא היתה כל בעיה, אך הפערים החברתיים עשו את שלהם”.

הוריו של נדב בחרו להעבירו לכיתה תקשורתית וחיפשו מסגרת מעבר לשעות הלימודים שבה יוכל להשתלב חברתית ולפתח קשרים עם ילדים בגילו, ללא התיוג של חינוך מיוחד. בסופו של דבר מצאו את שחיפשו בתנועת הצופים.

“אם היו מבקשים ממני להגדיר את נדב במילה אחת הייתי בוחר במילה – צופים”, אומר אביו, “הוא מרגיש שזו שליחות לקחת חלק בפעילות התנועה ובוודאי להדריך בה, והוא אפילו עובר בימים אלו מיונים לשנת השירות של התנועה”.

את פעילותו בשבט “עמית” של תנועת הצופים במסגרת צמי”ד (מחלקה בצופים האמונה על שילוב חניכים עם מוגבלויות) התחיל נדב כשהיה בכיתה ו’, ומאז לא הפסיד פעולה אחת. כיום מרגיש נדב חלק אינטגרלי מהשכבה הבוגרת ומהשבט: הוא יוצא למשלחות (בין השאר לקח חלק במשלחת של התנועה לפולין), יוצא לטיולים עם החניכים והכי חשוב: מדריך קבוצה של חניכים המתמודדים עם מוגבלויות שונות.

ההדרכה בתנועה משמעותית מאוד עבור נדב, וכשקיבל בכיתה י’ את הדרכת קבוצת כיתות ד’, התרגש מאוד. העמידה מול קבוצה לא היתה פשוטה, וההתמודדות עם אירועים בלתי צפויים לפעמים גברה על יכולתו להדריך, אך הוא לא ויתר ונלחם על קבלת קבוצה נוספת כשעלה לכיתה י”ב.

כיום מדריך נדב יחד עם חבר נוסף קבוצת חניכים עם צרכים מיוחדים המתמודדים עם מוגבלויות שונות בכיתות ד’ עד ז’, ומסייע בהשתלבותם בתנועת הצופים. החניכים מתייחסים אליו כמו אל כל מדריך רגיל, ולצד זאת – דווקא בגלל העובדה שיש מישהו שיכול באמת להבין מה עובר עליהם, הם מתחברים אליו מאוד.

“הצופים זה כל החיים שלי”, מספר נדב, “אני עוזר לחניכים להשתלב ולהתחבר לתנועת הצופים. אני מרגיש שאני תורם לחברה וגורם לאנשים רגילים להכיר אנשים מיוחדים כמוני וכמו החניכים שאני מדריך”.

האב יוסי מסביר על ההתמודדות של נדב, הקטן מבין שישה אחים ואחיות: “הרבה פעמים הוא התקשה להתבטא ולהסביר את עצמו, שיחות טלפוניות, לדוגמה, דורשות ממנו מאמץ רב, ולעיתים קרובות הוא מרגיש שלא מבינים אותו. תנועת הצופים תרמה להתפתחותו באופן משמעותי. הוא שיפר את יכולותיו התקשורתיות, הביע רצון להשתלב חברתית ואף שואף לתרום חזרה לקהילה בשנת שירות”.

נדב עצמו מאושר מהמקום שאליו הגיע, אבל כבר חושב קדימה: “בשנה הבאה אני הולך למכינה קדם־צבאית, ובחרתי מכינה מעורבת של חילונים ודתיים כדי שאוכל להכיר גם את החיים של הדתיים. בהמשך אתנדב לצבא בשירות מלא”.

This is a unique website which will require a more modern browser to work!

Please upgrade today!