“שרשרת של נתינה”: בסלון של רוזה כהן

כהן (50) מקריית מלאכי הקימה קבוצת תמיכה למען נשים בדיור הציבורי • “אני מעריצה אותן, לא לכולן היה קל בעבר אבל עכשיו הן נותנות מעצמן”

// נצחיה יעקב
// צילום: לירון מולדובן

בקריית מלאכי כבר יודעים שיש כתובת לנשים שזקוקות לסיוע, למילה חמה, לחיבוק מעודד. פרויקט חברתי, שנולד מיוזמה אישית ושזכה לכינוי “הסלון של רוזה”, הפך עד מהרה למסע של נתינה בעיר ומסביב לה.

רוזה כהן, תושבת קריית מלאכי בת 50, פועלת זה כמה שנים למען נשים בדיור הציבורי, רובן אימהות חד־הוריות. עם הזמן, נשים אלו הפכו לחברות ובאחרונה החלו בעצמן להרחיב את מעגל הנתינה. הן מקדישות מזמנן למען קהילות אחרות בערים נוספות, ומסייעות לאוכלוסיות הזקוקות לעזרה בכל תחום שניתן.

“במסגרת התפקיד כרכזת שכונה, עלה אצלי הרעיון להקים מרכז מפגש וכך יצאנו לדרך עם קבוצת נשים דיירות הדיור הציבורי”, מספרת רוזה. חברת עמידר העמידה לטובת הרעיון את המרכז הקהילתי, ויחד עם עמותת מרים והרשות העירונית נמצאה האכסניה המתאימה. “המטרה היתה ונשארה לתת מקום מפגש, פעם בשבועיים, שאליו יוכלו להגיע, לקיים דיונים, לעשות ארוחות משותפות, ולדבר על כל מה שרוצים, בין שעל בעיות ובין שרק שיחת חברות כשחרור ממטלות היומיום.

“כל הרעיון הוא שהנשים יהיו אחת עם השנייה, יפרקו, יתמכו ובעצם יהיו כמו משפחה. בהמשך סייענו לכל מי שרצתה ללכת לכיוון של לימודים או שיפור תעסוקה, פתרון בעיות מול חברות ורשויות ועוד. מעבר למפגש החברתי בסלון, הנשים נהנות ממפגשי העשרה ומהרצאות בנושאים שונים. עם הזמן הן עצמן החלו לכנות את המקום ‘הסלון של רוזה’, וכך נשאר השם”.

חברות מיוחדות

מה שמיוחד בקבוצה, המונה עשרים חברות, זו העובדה שכולן נשים עצמאיות, חזקות, מבוגרות וצעירות ש”נלחמות” ומתמודדות לבדן עם החיים. הן משתפות אחת את השנייה בחוויותיהן וכאמור גם מספקות כוח אחת לשנייה ובאחרונה גם לאחרים. בט”ו בשבט, למשל, הן מכינות לחמישים קשישים וערירים סלסילת פירות יבשים וערכו סדר כדי לשמח את ליבם. הבנות גם עסקו בגיוס תורמים וקיבלו כלים לסדר מאנשי עסקים, אחרים סיפקו את הפירות היבשים ועוד גופים תרמו כדי שהאירוע יצליח – והכל כמובן בהתנדבות.

“יצרנו שרשרת אנושית מדהימה שיצאה מאיתנו, של מתן עזרה לאחרים”, אומרת רוזה, “עכשיו גם העלינו באמצעות אחת החברות לאתר הפייסבוק קריאה להרחיב את הנתינה וכבר עשרות נשים מצטרפות”, אמרה, “אני מעריצה את הנשים הללו. הם באות מרקעים שונים, לא לכולן היה קל בעבר אבל הן נותנות מעצמן – לילדים וגם לקהילה. אני הייתי רק החיבור שלהן ובטח לא האישיו פה. חלקן פנו ללימודים, אחרות הקימו עסק, אבל הכי חשוב שהן משפיעות ותורמות ומראות כמה כוח נתינה יש להן. העשייה למען האחר הפכה לנקודה מרכזית וזה מרגש”.

This is a unique website which will require a more modern browser to work!

Please upgrade today!