“אצלי יש מחשב לכל ילד”

בגיל 87 רפי סופר אוסף ומתקן מחשבים ומתקין אותם אצל נזקקים • “זה עונג לראות ילדים יושבים לעשות שיעורים או סתם משחקים”

// יהודה שלזינגר
// צילום: יהושע יוסף

רפי סופר בן 87 אבל לא מכיר את המושג פנסיה. לאורך 30 שנה הוא אוסף מחשבים שתורמות חברות גדולות אל מחסן ביתו, מטפל בהם במעבדה שהקים בביתו ומעביר אותם לנזקקים.

הוא נולד בעיראק ועלה לישראל בגיל 4 עם סבו ואמו. הם התגוררו בירושלים ורפי למד בבית הספר של הקולג’ טרה סנטה, והיה אחד מחמשת התלמידים היהודים היחידים בין 600 נוצרים ומוסלמים. בגיל 17, הלך לקורס הראשון בקוד מורס שנפתח בצה”ל ושירת בחיל הקשר. “זה היה בשייח’ מוניס, זכיתי גם לתקשר עם אוניית מעפילים אחת”, הוא נזכר.

עד 1970 עבד כטכנאי קירור ומיזוג אוויר וכסוכן של חברת תדיראן. לאחר מכן הוא נכנס כשותף במפעל “עדן” לייצור טחינה וחלווה, ובתום כ־17 שנים החליט למכור את חלקו ולהקדיש את חייו להתנדבות.

“בהתחלה הייתי מתקין מיחשוב בהתנדבות במוסדות שונים בפתח תקווה”, הוא מספר, “ראיתי כמה טוב זה עשה למעונות היום והחלטתי לנסות לגייס מחשבים. אז עוד לא היה אינטרנט ופניתי בפקס לכל מיני חברות וביקשתי שיתרמו מחשבים. אף אחד לא ענה לי.

“כשסוף סוף צלצל אלי אדם מחברת הביטוח מגדל ושאל אותי כמה מחשבים אני רוצה, העזתי להגיד לו ‘חמישה’ והוא אמר ‘בוא תיקח’. כשהגעתי הוא לא זכר על כמה סיכמנו, אז הייתי חצוף ואמרתי ‘עשרה מחשבים’. כשראיתי שהוא לא נבהל שאלתי אותו כמה אפשר לקחת, והוא אמר שצריך לפנות מחסן עם 125 מחשבים. לקחתי הכל ואחסנתי אצל חבר שהיה לו לול לא פעיל במושב מגשימים. בחופשת קיץ, בעזרת אחד מנכדיי, חילקנו את כל המחשבים”.

רפי ממשיך לפנות לחברות גדולות שתורמות לו ובהן יואל גבע, מדיסון וחברות קולנוע. בעזרת עובדות סוציאליות בעיריות שבין גדרה לחדרה הוא מחלק את המחשבים למשפחות נזקקות. “עד היום חילקתי בערך 900 מחשבים”, הוא מספר. המחשבים, הוא אומר, מביאים לשינוי גדול בקרב שכבות אוכלוסיה מתקשות: “יש אוכלוסיות שההורים בהן לא יודעים קרוא וכתוב, אין להם כסף, הילדים לא יכולים לעשות שיעורי בית. נכון שהבטיחו ‘מחשב לכל ילד’ אבל בינתיים זה עוד לא קורה ויש ילדים בלי.

“אני בא אליהם הביתה, מרכיב להם את המחשב ומקבל סיפוק הרבה יותר גדול ממה שאני נותן. זה עונג לראות את הילדים יושבים לעשות שיעורים או סתם משחקים, גם ההורים לומדים דרך המחשבים. בלי מחשב היום אתה כלום, אין מה לעשות. המדינה היתה צריכה לדאוג לזה, אבל עובדה שיש מקומות שאין בהם. שירותי הרווחה פונים אלי ואני לא עושה את זה למעני, אני עושה למען המדינה, אם הם יתקדמו ויצליחו כבר עשיתי וזכיתי”.

רפי סופר – חבר בעמותת רוח טובה המחברת לאורך כל השנה בין אנשים המבקשים להתנדב לבין עמותות הזקוקות למתנדבים – מבקש כיום עזרה בעיקר מבעלי הבתים שאליהם הוא מגיע: “קצת יותר קשה לי היום אבל אני לא יכול להפסיק”.

This is a unique website which will require a more modern browser to work!

Please upgrade today!