יוצאים יחד אל האור

שמוליק ודינה הקימו קבוצת מתנדבים המלווים עיוורים לטיולים • “אפשר לנצח כל מגבלה פיזית בעזרת הרוח”

// נצחיה יעקב

כששמוליק להב, חקלאי מכפר נצר, פגש לראשונה את דינה וסרשטיין, מורה ליוגה ותזונאית, זה היה לפני כ-15 שנה במהלך התנדבותם בעמותת ער”ן (עזרה נפשית ראשונה). לפני ארבע שנים היא התלוותה כמלווה לטיול שארגן להימלאיה ובו השתתפו חמישה עיוורים שהכיר ב”הולכים בשביל ישראל”. במסע הזה צץ אצל בני הזוג הרעיון להקים בעירם קבוצה משולבת בין לקויי ראיה ורואים.

“דינה שאלה אותי למה אין בטיול אנשים מנתניה, אז סיכמנו בינינו שכשנחזור הביתה נקים קבוצה כזו אצלנו וזה מה שהיה”, מספר שמוליק בחיוך, “את יודעת, קודם כל צריך לחלום בשביל להגשים חלום”. במארס 2015 הוקמה קבוצת “צועדים בעיניים עצומות לרווחה” על ידי להב (65), אב לשלושה וסב לנכדה, ווסרשטיין (53), אם לחמישה.

מדובר במיזם שמחבר בין מתנדבים לבין לקויי ראייה ועיוורים ואילולא החיבור הזה, חלקם לא היו יוצאים מהבית. במסגרת זו מקיימת הקבוצה מדי יום שלישי מסע רגלי של 5 ק”מ בנתניה. כמו כן, הם יוצאים לטיולים בשבילי הארץ, להופעות בעיר ומחוצה לה, למוזיאונים ולפעילויות חברתיות נוספות. “ראינו כמה כוח עצום יש בחיבור הזה שבין רואה לבין עיוור והבנו שאפשר לנצח כל מגבלה פיזית בעזרת הרוח”, אומרים שמוליק ודינה.

“אנחנו פה בהתנדבות מלאה בכדי לאפשר לאלה שלא יכולים כמונו לראות לטייל וליהנות”, אומר שמוליק, “כשיצאנו לדרך רצינו שירגישו שהם יכולים לעשות הכל, כמו כל בן-אדם נורמלי אחר, כאילו שאין להם כל מגבלה. אנחנו הולכים ביחד ומדברים, מוציאים הרבה דברים החוצה, אנחנו באים לשמח אותם ולהיות בשבילם – וממשיכים הלאה. הם חוזרים אחרת מהפעילות הזו – וזו המטרה שלנו”.

לדינה הפעילות המבורכת הזאת היגיעה בדיוק בזמן הנכון: “הקבוצה הזו התחברה לי בנקודת החיים שבה חיפשתי משהו שבא לי לעשות מכל הלב. אנשים לא מבינים שלתת לאחרים זה אומר לקבל הרבה יותר”. שמוליק כואב את מצבו של ענף החקלאות בשנת ה-70 למדינה, אבל מנסה לשמור על אופטימיות. “כאיש אדמה אני אומר שהמדינה הזו היא שלנו, ושארץ ישראל היא ארץ יפהפיה, פורחת, עם הרבה שכיות חמדה”, הוא אומר, “יש הרבה פסגות בארץ ובעולם שאנחנו עוד נצליח לכבוש ביחד”.

This is a unique website which will require a more modern browser to work!

Please upgrade today!