“אין דבר כזה ‘אני לא יכול'”

יוסף גדיף מייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות • “פעם אמרו לי: לבני העד אין מה לעשות ברובוטיקה”

// גדי גולן
// צילום: דודו גרינשפן

“דווקא מהמקום שממנו אני ומשפחתי באנו, אמרתי לעצמי שאני רוצה לתרום לקהילה ולחברה. רציתי לתת השראה, להיות מודל ודוגמא לאחרים”, כך אמר יוסף גדיף, תלמיד כיתה י’ שעלה מאתיופיה, הגיע למרכז הקליטה בבאר שבע ומשם צמח לתחרויות רובוטיקה בעולם.

כיום, ביום 16, בוא כבר ייצג בשנה שעברה את ישראל באולימפיאדת רובוטיקה בינלאומית בוושינגטון, שם זכתה הנבחרת במקום הרביעי מתוך 160 משלחות.

לאחרונה זכה עם חבריו במקום הראשון בתחרות הרובוטיקה הארצית על תכנון של רובוט שמסדר קוביות במסילות, איזון על משטח לא יציב והעברת חפץ מעבר לגדר בזמן הקצר ביותר.

הקבוצה תמריא בקרוב לייצג את ישראל באליפות העולם ברובוטיקה ביוסטון, ארה”ב.

קבוצת הרובוטיקה Mish Mash 12016#, ממרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע באוניברסיטת בן-גוריון, מורכבת מ-15 תלמידים בני 13 עד 18 מהדרום. “כשנכנסתי לנבחרת היו בסביבתי קטני אמונה שלא חשבו שאני יכול להתאים”, סיפר גדיף, “אמרו לי שרובוטיקה זה ל’אנשים חכמים’ ושלבני העדה אין מה לעשות שם. אבל אני הגעתי לפה כי רציתי להיות חלוץ לפני המחנה מתוך רצון לתת תקווה להרבה צעירים כמוני, גם מהעדה האתיופית וגם בכלל. לייצג את ישראל – לא משנה במה – היה החלום שלי”.

גדיף נולד בכפר זבסט באתיופיה, תשיעי במשפחה של עשרה בנים ובנות. הוריו עסקו בחקלאות למחייתם, הסתירו את יהדותם במשך שנים רבות וקיוו יום אחד לעלות לישראל. ארבע מאחיותיו של יוסף נפטרו באתיופיה ממחלות ומפגעי הטבע, ובארץ נפטר גם אחיו הקטן.

לפני חמש שנים הגשימה המשפחה את החלום, עלתה לארץ והתמקמה במרכז קליטה במשרת ציון. “התאקלמות בחברה חדשה היא לידה מחדש ותהליך ארוך”, הוא מספר, “לא הכרתי שום דבר בישראל ולא הייתי רגיל לשפה ולתרבות. הייתי יושב בכיתה בלי להבין ומרגיש שזה בזבוז זמן”. כעבור שנתיים עברה המשפחה לבאר שבע, שם לטענת אביו יש כל מה שצריך להמשיך חייהם: בתי ספר טובים ואוניברסיטה.

לקבוצת הרובוטיקה, בהנהלת ד”ר ציונה אלקיים, הגיע יוסף בהמלצת חבר מהכיתה. “לאט-לאט הבנתי מהי חשיבות תחומים האלו ושכדאי לי להשקיע בהם, אני אוהב אתגרים, אבל תמיד יש את החשש שלא אתקבל או שצבע העור שלי ישפיע. כשהגעתי, מייד הבנתי שאין לכך משמעות. זו לא קבוצה, זו משפחה.

“אנחנו שואפים למקום הראשון. אין דבר כזה ‘אני לא יכול’. פעם חייתי בתפיסה שאני לא יכול לעשות דברים בגלל המוצא שלי, אבל צריך לקפוץ על הזדמנויות”.

This is a unique website which will require a more modern browser to work!

Please upgrade today!